כללי עשה ואל תעשה בצילום של אמן

תמונה אחת שווה אלף מילים – כולנו מכירים את האמרה הזו. לדברי מישה ולדימירסקי (Misha Vladimirskiy), תמונה אחת שווה גם אלף האזנות. לפעמים הוא מאזין לאמן רק כי תמונת הפרופיל ב-Spotify מצאה חן בעיניו. זה צפוי כשמדובר בצלם ומעריץ מוזיקה נלהב, אבל הוא לא היחיד.

הוא מודה כי "יש לי רגישות חזותית, אז אני שייך לקבוצה קטנה יותר של אנשים שעושים זאת". ועדיין, לטענתו, אמנים שלא משקיעים בתמונה טובה מפסידים מעריצים פוטנציאליים. "התמונה מאוד חשובה לשיווק ולקידום, כי אנשים עשויים לפרסם ולשתף בפרופיל שלהם. ואם התמונה שלכם נראית זוועה, כנראה שפחות ישתפו אותה".

בתחילת דרכו, ולדימירסקי תכנן וקידם מסיבות, תיעד בילויים במועדון של חבר שלו בסן פרנסיסקו ולבסוף הגיע לצילום. הוא צילם את Lady Gaga והיה בין הראשונים לעשות זאת, וגם דיוקנאות והקלטות בהופעות של כל מיני אמנים, מ-Phoenix ועד The Rolling Stones. הוא בין המקימים של סוכנות הקריאייטיב FilterlessCo . לרוב, אמנים בעלי שם יודעים איך לעבוד עם מדיה. לעומת זאת, הוא נוהג להדריך אמנים פחות מנוסים בתהליך העבודה. מן הסתם, הוא מציע רעיונות משלו, אבל לדבריו, התוצאות הכי טובות נובעות משיתוף פעולה מלא בין מוזיקאים לצלמים.

"מה שאמנים מרגישים שהם רוצים לגמרי תלוי בהם. ולדעתי חשוב שאמנים יסמכו על עצמם", הוא אומר. "למרבה המזל, להרבה להקות יש סגנון משלהן. לפעמים הסגנון הזה לא מדויק, וצריך רק לכוונן אותו לכיוון הנכון".

Two Gallants

בזכות השגשוג וההפצה הרחבה של מצלמות דיגיטליות, "כולם יכולים להיות צלמים", הוא מודה. אבל לדעתו, לפעמים עדיין שווה לשלם על צילומים של איש מקצוע. "מרגישים הבדל", הוא אומר. "לא תמיד, אבל לרוב אפשר לזהות זאת כשאנשים בוחרים בפתרון זול". יש המון צלמים מקצועיים צעירים שמנסים לבנות תיק עבודות, ולכן יסכימו לעבוד תמורת כמה מאוד דולרים. אז גם אם הרגע חתמתם על חוזה בפעם הראשונה וגם אם רק העליתם את הסינגל הראשון, כדאי לכם לעיין בפרטים שצריך לבדוק כששוכרים צלם ומהמלכודות שמהן צריך להימנע, לפי ולדימירסקי. (תמונה נדושה על רקע קיר לבנים, לדוגמה.)

הקדישו קצת זמן כדי להכיר את הצלם שלכם

לכל אמן יש סגנון משלו, בין אם מדובר במוזיקאים או בצלמים, לכן ולדימירסקי מציע להקדיש קצת זמן לשיחה עם צלם כדי לוודא שיש ביניכם חיבור לפני שמתחילים בצילומים.

"לא כדאי לבחור סתם במישהו מפורסם. כדאי למצוא מישהו שמסתדרים איתו ובאמת מחבבים", אומר ולדימירסקי. "לאחר מכן, נפגשים איתו לשיחה. גם אם אתם אוהבים עבודות של צלם כלשהו, לא בטוח שיתאים לכם לעבוד איתו. אולי הסגנון שלו יגרום לכם להרגיש לא בנוח, וכתוצאה מכך יתקבלו תמונות לא טובות".

ולדימירסקי מציין שגם אם אתם ממהרים, שווה להקדיש כמה דקות ולדבר ברצינות על התמונה ומה חשוב לכם שהיא תשקף. לפעמים תהליך העבודה מאוד מהיר, אבל זה לא תמיד אידיאלי. "אני ממש שונא שאומרים לי 'יש לך 5 דקות'. ובא לי לענות 'תודה באמת'". חיבור טוב ביניכם לבין הצלם יניב לא רק תמונה יותר טובה, אלא גם הזדמנויות אפשריות בהמשך הדרך.

"אולי זה צלם שמפיק הרבה תמונות למגזין ממש מוצלח או מותג ידוע", הוא אומר. "אולי המנהל שלכם לא ידע בכלל, ויום בהיר אחד הצלם הזה יתקשר אליכם כי הוא מצלם קמפיין של Nike ומצאתם חן בעיניו. אף פעם אי אפשר לדעת".

עמדו על שלכם

ולדימירסקי שמע לא מעט סיפורים נוראיים, החל מלהקות שלחצו עליהם ללבוש בגדי אופנה עילית לצילומי למגזין ועד צלמים שהתעקשו על רעיונות יצירתיים מפוקפקים במיוחד עם הלקוחות שלהם. לרוב זה לא מצליח, "אבל ב-10% מהמקרים, להקות מסכימות לנסות. ומאוחר יותר, כמובן, הרבה אנשים מתחרטים". זכרו – אתם תמיד יכולים להגיד 'לא'.

בנוסף, אתם לא צריכים לנהוג בסובלנות כשאנשים מעירים בצורה בוטה או גורמים לכם להרגיש לא בנוח.

"ראיתי מקרים כאלה. צלמים שאומרים משהו וחברי הלהקה לא יודעים איך להגיב", הוא מספר. "בדרך כלל זה קורה כשיש זמרת והצלם או הצלמת אומרים משהו ממש מוזר. ואחר כך המצב מידרדר". פשוט זכרו שאתם משלמים לו או לה, ואתם לא צריכים לסבול התנהגות פוגענית. "כשאתם על הסט, אתם צריכים להרגיש בנוח. בשום שלב אין סיבה שתרגישו שלא מקשיבים לכם או שמישהו עושה משהו שאתם לא מסכימים לו".

הביעו את עצמכם, ולא אף אחד אחר.

חשוב שתיראו טוב בתמונה. אבל חשוב שגם תזהו את עצמכם. ולדימירסקי מציע לחשוב מראש על הסגנון והלבוש, ולהתכוונן לגרסה הכי טובה של עצמכם, ולא לחיקוי של אמן אחר. "יצא לי לראות דברים שנראו מאוד מאולצים. עזבו, תהיו מי שאתם".

הוא מדגיש שהוא אוהב סטייליסטים, אבל כמו שחשוב למצוא צלם מתאים, חשוב למצוא את הסטייליסט שנכון בשבילכם. אם אתם אוהבים חולצות פלנל וזקן, לכו על זה, לא נגד זה. "סטייליסטים יכולים להיות נהדרים. אבל הם צריכים להבין אתכם כלהקה", הוא אומר. "לא כדאי לעבוד עם סטייליסט שסתם מלביש אתכם בבגדים מגניבים. המראה הזה ייכשל, יפגע בכם ויגרום לכם להיראות מטופשים".

איפור? תלוי בכם

ההחלטה לשכור מאפרים, כמו ההחלטה לשכור סטייליסטים, עשויה להיות נכונה. עם זאת, ולדימירסקי מדגיש שאמנים לא צריכים להיסחף או לנסות להשיג מראה שפשוט לא מתאים להם.

"זה ממש משתנה מאמן לאמן", הוא אומר. "לפעמים זה עובד מעולה עם האסתטיקה הכללית. אמנים צריכים להחליט מה הם רוצים. באופן אישי, אני לא אוהב לשכנע מוזיקאים שהם חייבים איפור מושלם ומלא דברים אחרים. האסתטיקה החזותית שלכם צריכה להיות קשורה אליכם".

בכל שלב, אמנים לא צריכים להיכנע ללחץ ולעשות דברים שלא מרגישים אותנטיים.

"אתם חייבים לשמור על כנות ושקיפות עם עצמכם", הוא אומר. "הרבה פעמים לוחצים על נשים להתאפר. ונראה לי לא הוגן, הקטע הזה של עור מושלם או איפור מושלם. זה לא צריך להיות חלק בלתי נפרד מחייהן של זמרות. אם מישהי מרגישה בנוח עם איפור והיא אוהבת את זה, בכיף. אם לא, לא בכוח".

נסו ללכת רחוק גם כנגד כל הסיכויים

להקות ששחררו אלבום ראשון או חתומות בלייבל קטן לא תמיד יוכלו להרשות לעצמן לשכור צלם כמו דייוויד לה-שאפל או אנטון קורביין. אבל לא יזיק לשאול. בראש ובראשונה, צלמי מוזיקה הם מעריצים של מוזיקה. לא כדאי לטפח תקוות, אבל אולי יהיה לכם מזל. בהנחה שאתם טובים, כמובן.

ולדימירסקי מציין כי "יש המון צלמים ממש ידועים שמצלמים להקות קטנות", ונותן את הדוגמה של דני קלינק המקורב ללהקת Pearl Jam, שצילם את Johnny Cash ואת 2Pac. "מדובר באיש שמסוגל להיכנס לחדר ההלבשה של Springsteen. או לעלות לבמה בזמן הופעה של כל להקה", הוא אומר. "ראיתי אותו מצלם להקות שלא האמנתי שהן יכולות להרשות לעצמן את קלינק. אבל הוא מונע מהאהבה לעבודה. אני יודע שזה נשמע נדוש, אבל אני חושב שהוא עושה את זה כי מבחינתו, לחבר'ה האלה מגיעה הזדמנות, והוא מרוויח מספיק גם ככה".

הגדירו קונספט

לוולדימירסקי יש טעם ורגישויות משלו. למשל, הוא מתעצבן כשחותכים גפיים בתמונות. עם זאת, הוא מודה שאין כללים אחידים ליצירת תמונה טובה. תיאורטית, הכל כשר, כל עוד הצלם והאמן עובדים בסגנון ברור והגיוני.

"אני לא מת על כפכפים. אם אנשים הולכים עם כפכפים ברחוב במנהטן, אני חושב שמישהו צריך להגיד 'אני יודע שזה הסגנון האישי שלכם, אבל זה נראה על הפנים'. אבל אם הם הולכים עם כפכפים בבוץ, זה די מגניב. הכול תלוי בתפאורה. התדמית היא העיקר בסופו של דבר".

ברצינות, אלה דברים שממש לא כדאי לעשות

נכון שתיאורטית, הכל אפשרי, אבל יש כמה דברים שוולדימירסקי ממש ממליץ לאמנים מתחילים להימנע מהם.

1) אל תצטלמו על רקע קיר לבנים

"לא באמת… ראינו את זה כבר מיליון פעם!"

2) אל תעשו פרצופים של 'רוקיסטים קשוחים'

"גם גברים וגם נשים עושים את זה", הוא אומר. "אני תמיד מבקש מהם להירגע".

3) חשבו על כל מיני רעיונות, אבל חשבו בהיגיון

"ראיתי כמה עטיפות של אלבומים משנות ה-80 וה-90 ולא הבנתי איך אף אחד לא אמר שום דבר. זה פשוט גרוע… אנשים לובשים תחפושות של פיראטים".

4) היעזרו במנוע חיפוש, בשביל זה הוא קיים

"תחקרו קצת. אל תבחרו מישהו רק כי הוא מפורסם. תתעמקו קצת, אולי יש לו שלדים בארון. לא כדאי להתעסק עם זה. העצה הזו רלוונטית במיוחד בימינו".

– מייקל טדר (Michael Tedder)