בשביל הרבה אנשים, מוזיקה היא מקור לריפוי ולתמיכה רגשית. לאנשים שיוצרים אותה זה נכון כפליים. עם זאת, לעבודה עם מוזיקה עלול להיות אפקט פרדוקסלי. שיתוף המוזיקה שלכם עם אחרים יכול לשמח מאוד ולהלחיץ מאוד בו-זמנית. הופעות, חוסר ודאות כלכלית ועבודה לאורך שעות ארוכות – לכל אלו יש השפעה לא קלה על הבריאות הנפשית.

הבריאות הנפשית חשובה לא פחות מהבריאות הגופנית. בתעשיית המוזיקה לא תמיד התייחסו לכך ברצינות, אבל נראה שמשהו מתחיל להשתנות. אמנים ידועים כמו Shamir‏, Kate Nash,‏ Benga ו-Alanna McArdle, הסולנית של Joanna Gruesome, דיברו בפומבי על המאמצים שהקדישו לשמירה על הבריאות הנפשית, והם חלק מתנועה הולכת וגדלה בתעשייה שפועלת במטרה להעלות את המודעות לנושאים שקשורים זה בזה, כמו שימוש בסמים, דיכאון והתאבדות.

למרות שהרבה מוזיקאים שורדים מאבקים במחלות נפש ומשתפים את החוויות שעברו, יש סיפורים שלצערנו מסתיימים בטרגדיה. שתי דוגמאות בולטות לסיפורים כואבים כאלה הן התאבדותו של התקליטן השוודי Avicii ומות הסולן של Frightened Rabbit,‏ Scott Hutchinson, בעקבות תקופה שבמהלכה חווה קושי רגשי, לדברי משפחתו. מקרים כאלו מדגישים את חשיבותו של הדיון בעניין הבריאות הנפשית ומוזיקה, והסרת הסטיגמות מההפרעות בבריאות הנפש.

הסביבה של תחום המוזיקה עדיין מאוד מאתגרת, אבל יש הרבה דברים שאמנים יכולים לעשות בעצמם כדי לשמור על הבריאות הנפשית שלהם. הנה כמה רעיונות פשוטים (וכמה פחות פשוטים) שיעזרו לכם לשמור על השפיות והבריאות בזמן שאתם מפתחים את הקריירה המוזיקלית שלכם.

פנייה לקבלת תמיכה

זכרו שיש דרכים לקבל עזרה. ברחבי ארצות הברית פועלות תוכניות שמספקות טיפול נפשי בחינם או בעלות נמוכה. חלקן, כמו Nuçi’s Space באת'נס שבג'ורג'יה, מיועדות במיוחד לטיפול בצרכים של העובדים בתעשיית המוזיקה. מרכז המשאבים Nuçi’s Space מתמקד במניעת התאבדויות. הוא נוסד לזכרו של המוזיקאי Nuçi Phillips מהעיר את'נס, שהתאבד. הקרן The SIMS Foundation באוסטין, טקסס, מקשרת מוזיקאים למשאבים לבריאות נפשית. גם היא הוקמה לזכרו של מוזיקאי שנטל את חייו, רוקיסט מקומי באוסטין בשם Sims Ellison. עמותת MusicCares של האקדמיה הלאומית לאמנויות ומדעי ההקלטה (The Recording Academy) מספקת סיוע כספי בחירום לטובת הצרכים הבריאותיים של מוזיקאים, כולל פסיכותרפיה וטיפול בהתמכרות. עמותת Help Musicians UK השיקה קו תמיכה לבריאות הנפש עבור העובדים בתעשיית המוזיקה שפועל 24 שעות ביממה, כחלק מיוזמת Music Minds Matter.

להרבה מוזיקאים פעילים אין ביטוח בריאות, ולכן ייתכן שיתקשו לקבל טיפול אם יזדקקו לו. לילי קורטני, קלינאית סגל ב-The SIMS Foundation, אומרת שהרבה אנשים לא יודעים שיש ארגונים ויועצים לבריאות נפשית שמעניקים שירות למטופלים עם הכנסה נמוכה וללא ביטוח. "ברוב הערים יש מה שנקרא טיפול בסולם-נע. אפשר פשוט לחפש ב-Google 'שירותי טיפול בסולם-נע'. השירותים האלו ניתנים במלא מקומות, במחיר שמתחיל ב-5 דולר לפגישה ועד 50 דולר לפגישה", היא אומרת, ומוסיפה שאנשים שגרים ליד אוניברסיטה יכולים לבדוק אפשרות להשתתף בתוכנית של סטודנטים לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה שמספקים שירותי ייעוץ מוזלים.

לסלי קובס היא תומכת טיפול ב-Nuçi’s Space. היא ממליצה לבדוק איפה אפשר לקבל עזרה לפני שזקוקים לה, במיוחד כשחיים עם הפרעה נפשית, וללא ספק לפני מסע הופעות. "ברוב המדינות אפשר למצוא קו סיוע למשברים נפשיים. כשאתם במצב יציב, אתרו את מספר הטלפון באזור שלכם, ואז כשהמצב יתערער תוכלו למצוא אותו בקלות בארנק", היא מייעצת.

דאגו לעצמכם

הרבה אמנים מרגישים בשיאם כשהם בעיצומו של מסע הופעות, כי הם עושים את מה שהם אוהבים כל לילה. בנוסף, הופעות חיות הן מקור ההכנסה העיקרי של מוזיקאים רבים. אבל לוחות זמנים צפופים עלולים להתיש ולגבות מחיר נפשי. קורטני רואה מקרים כאלה אצל הלקוחות שלה כל הזמן. "בשגרה של התעשייה, מוזיקאים נמצאים במסע הופעות כל הזמן, הרגלי השינה שלהם לא יציבים, הרגלי האכילה לא מיטיבים במיוחד, הם לא שומרים על כושר והרבה כישורי התמודדות שיש להם בחיי היום-יום לא זמינים בזמן מסע הופעות", היא מסבירה. מצבם של אנשים שכבר מתמודדים עם דיכאון וחרדה עלול להחמיר בלי שינה מספקת או תזונה נכונה.

בנוסף לקריירה שלה כמטפלת מורשית, קורטני היא מוזיקאית בעצמה, שגם יוצאת למסעות הופעות, אז היא מבינה את האתגר של טיפול עצמי בדרכים – אבל היא גם יודעת עד כמה זה חשוב. היא מייעצת לקחת החלטות בריאות בכל הזדמנות. "במקום להתמקד במה לא לאכול, הייתי מתרכזת בתזונה עם יותר פירות וירקות. אבל אם פיצה היא האוכל היחיד שזמין, אז אוכלים פיצה. אפילו בתחנות דלק אפשר בדרך כלל למצוא איזו בננה או תפוח שאפשר לקנות", היא אומרת.

טיפ נוסף של קורטני לגבי מסעות הופעות הוא לנהל יומן, ולמצוא דרכים נוספות ליצור מרחב אישי, גם אם רק מבחינה נפשית. הקדישו לעצמכם זמן להתמודדות עם הלחצים הרגשיים. היא מציעה: "כשאתם בנסיעות, כדאי לדאוג לחומרי קריאה ולתרגול מדיטציה שאתם מתחברים אליו. החל מישיבה בשקט למשך 10 דקות והתמקדות בנשימה ועד יציאה להליכה ותשומת לב לסביבה".

המאמנת ההוליסטית אלין ואן אודנארדה (Eline Van Audenaerde) עובדת באמצעות החברה שלה, The Unicorn Mothership, עם תקליטנים ויוצרי מוזיקה אלקטרונית על בניית חוסן נפשי וצליחת אתגרים בקריירה שלהם. הלקוחות שלה מנגנים סטים אל תוך הלילה, אבל היא מנסה להטמיע בהם את החשיבות של שגרה יומיומית בריאה. "אני תמיד ממליצה להם לקום מהמיטה, גם אם הם ישנו רק כמה שעות, לנסות לאכול ארוחת בוקר ולעבור את היום. לעשות משהו, לפגוש כמה אנשים. כך הם חיים מעין יום רגיל, ואז הם יכולים לנסות לישון מוקדם או לנוח בצהריים", היא אומרת.

הגדירו יעדים

לפי ואן אודנארדה, חוסן נפשי בתעשיית המוזיקה משתנה בהתאם ליעדים. חוסן נפשי, לטענתה, "פירושו פיתוח מודעות אמיתית לעצמכם וליעדים שלכם, ויותר מזה – לערכים שלכם בחיים". אם הדברים האלה ברורים לכם, תוכלו להתמקד ולקחת החלטות נכונות בלי ללכת לאיבוד, גם כשיש אתגרים.

אחרי שתגדירו יעדים, עליכם לנהל את הזמן במטרה להשיג אותם. ואן אודנארדה מאמינה בנקיטת פעולות פרקטיות, כמו הקצבת זמן להקלטת מוזיקה באולפן, ובהקפדה לעמוד בהן, גם אם צריך לאזן בין מוזיקה לבין עבודה 'רגילה'. "כדאי לנהל את לוח השנה", היא מייעצת. “הגדירו יעדים ברורים לכל שנה. מתי אתם רוצים לסיים את העבודה על האלבום הזה? כמה הופעות תרצו לנגן?" אם תבהירו לעצמכם מה חשוב לכם ותפעלו בכיוון הנכון כדי להגיע לשם, תהיו יעילים יותר וגם מאושרים יותר.

תשתחררו

אם נדמה לכם שיש דברים בתעשיית המוזיקה שמשפיעים על הרווחה הנפשית שלכם לרעה, אולי כדאי לכם לשנות את הגישה. Rachel Lightner שרה, כותבת ומנגנת בגיטרה בלהקה Nervous Dater. היא שרה הרבה על ההתמודדות האישית שלה עם חרדה ודיכאון. החוויות המוקדמות שלה כמוזיקאית א-בינארית בסצנת הפאנק, שנשלטת על ידי גברים, גרמו לה להרגיש לפעמים שקופה ולפעמים כסולנית תורנית בערבי מוזיקה שהוקדשו ללהקות שמובילות נשים. "זה גבה ממני מחיר כבד. הרגשתי דחויה ושלעולם לא יקבלו אותי כפי שאני", היא נזכרת. מה שעזר ל-Lightner לשנות את המצב היה לחפש מוזיקאים מגוונים שמעניינים אותה ולבנות איתם קהילה חיובית.

"התחלנו ללכת להופעות ולמצוא אנשים שנשמעו דומים לנו. כולנו היינו מוזיקאים בתחילת הדרך, והתחלנו להופיע בבית קפה בברוקלין עם מרתף, וככה נולדה הסצנה הקטנה שלנו. בכל פעם שחלקנו את הבמה עם מוזיקאיות, וכל קבוצת מיעוט מוזיקלית אחרת, הרגשנו הקלה וקיבלנו השראה. אם לא היינו מעודדות האחת את השנייה כל הזמן, לא היינו עושות את מה שאנחנו עושות עכשיו", היא מספרת בהתלהבות. שינוי הגישה בדרכים כאלו חיוני לאמנים, כפי ש-Lightner למדה, אבל גם להובלת שינוי בעולם, או בסביבה שלכם לפחות.

מספר הטלפון של The National Suicide Prevention Lifeline בארצות הברית הוא 1-800-273-8255

מספר הטלפון של Samaritans בבריטניה הוא 116-123.

-בוורלי בריאן