מ-Closing Time ועד הכתיבה עם Adele ועם Carole King, Wilson מסביר מהן האסטרטגיות הקטנות שהוא למד כדי להפוך מכשולים בתהליך הכתיבה המוזיקלית לשירים נפלאים.
Dan Wilson משמש כבר עשרות שנים כדוגמה לכותב השירים המושלם בקרב כותבי השירים. הגישה של Wilson למוזיקה היא רב-גונית מאוד, בין אם כאמן סולו, כשותף לכתיבה של Adele, Taylor Swift ו-John Legend, או כחלק מהרכבי רוק אלטרנטיבי כמו Semisonic ו-Trip Shakespeare.
בראיון לסדרה שלנו, Songwriter Saturdays ל-Alyssa Cotsalas לפני יציאת השיר החדש שלו, Dancing On The Moon, Wilson הוכיח שאמנים וכותבי שירים צריכים תמיד לקבל בברכה את הבלתי צפוי ולהקדיש זמן להאזנה יסודית, ולא משנה כמה ניסיון יש להם. המשיכו לקרוא על הלקחים המשמעותיים שהוא למד בדרך.
לנסות אפשרויות שונות בעבודה הראשונה שלו עם Adele, "היא השמיעה לי שני רעיונות, שאחד מהם הפך מאוחר יותר ל-'[Rumor Has It](https://open.spotify.com/track/2A73XBDBQgmdXO8VsXPWIs?si=dfba9309d4e24611).' והשני, שהוא ההתחלה של '[Someone Like You](https://open.spotify.com/track/1zwMYTA5nlNjZxYrvBB2pV?si=157fc3fe19694691).'...אלה היו שלוש או ארבע השורות הראשונות, והיה ברור שזה יהיה שיר יפהפה. היא ניגנה בבאס משהו שנשמע כמו קטע הנגינה בפסנתר", הוא אומר. "ניסינו לכתוב על סמך קטע הבאס הזה ואז היא החליפה לגיטרה ועשתה משהו דומה על הגיטרה".
ואז "היא אמרה, 'למה שלא תנסה לנגן משהו בפסנתר? יכול להיות שזה יעורר בנו עוד השראה'… כשהיא התחילה לשיר ואני ניגנתי בפסנתר הכול התחיל להשתלב ביחד באופן מושלם".
לאבד את עצמכם, למצוא את עצמכם
"לפני כמה שנים הייתה לי פגישה מעוררת השראה עם Liam Gallagher, שאותו אני ממש מעריץ", מסביר Wilson. "דיברנו על כך שאכתוב איתו כמה שירים לאחד האלבומים שלו וזה הלהיב אותי מאוד". במהלך השבועיים הבאים כתבתי חמישה רעיונות, הכנתי הקלטות דמו זריזות ושלחתי לו אותן באימייל". הטראקים האלה לא נכנסו לאלבום של Gallagher, אבל הם גרמו ל-Wilson לרגע של הארה. "פתאום גיליתי שהם נשמעים כמו שירים של Semisonic, יותר משירים אחרים שכתבתי במשך שנים… גיליתי שאני צריך להעמיד פנים שאני Liam כדי לכתוב שירים שמתאימים לנוסחה של Semisonic".
ההשראה ללהיט הגיעה ממקום לא צפוי
"הייתי במסע הופעות כשכתבתי את Closing Time", הוא אומר בנוגע ללהיט הכי גדול של Semisonic. "לא הופעתי באצטדיונים או באולמות. "הופעתי במקומות קטנים, ותמיד היו שם ברמנים שהכריזו על המשקה האחרון ללילה… כאילו שהחברים שלי היו עובדי המקום, עבדנו בברים. היה לי חזון שהלהיב אותי מאוד, שהברמנים ושומרי הסף בכל המדינה ישתמשו בזה בסוף הלילה. באופן מוזר, חשבתי שזה יהיה להיט בקרב עובדי הבר. אלה בדרך כלל גם האנשים שמעודכנים יותר מאחרים בסצנה המוזיקלית. אהבתי את הרעיון שאגניב את הלהקה שלי לפלייליסטים שיורכבו על ידי עובדי הברים. לא חשבתי שאנשים רגילים יאהבו אותו במיוחד. התייחסתי לזה כאל מתנה לחברים שלי".
ללמוד לקראת שיתוף הפעולה החלומי
כש-Wilson קיבל הזדמנות לעבוד עם הזמרת-יוצרת האגדית Carole King, הוא מודה ש"היא ידעה שאני לחוץ". "לא יכולתי לדבר מרוב הערצה… אני חושב שההערכה והכבוד שרחשתי לה איפשרו לי להגיע לעבודה בלי שיהיה לי בכלל רעיון לגבי מה שאנחנו מנסים לעשות. פשוט ננסה לכתוב משהו ממש נהדר".
אבל כשהוא איפשר לידע העמוק שיש לו בנוגע למוזיקה שלה להתבטא, זה עזר לתהליך.
"ידעתי עליה דברים מסוימים", הוא מסביר. "ידעתי כל כך הרבה פרטים על הרעיונות המוזיקליים שלה. בשלב כלשהו ניגנתי מהלך הרמוני שמאוד אופייני ל-Carole King… היא צחקה והבינה מה אני עושה, אז השתמשנו בזה בסוף כי הוא השתלב נהדר בקטע הזה בשיר".
האזנה אמיתית לא מחכה לדיבורים
בתו של Wilson, קוקו, "הייתה מאושפזת במשך 11 חודשים בטיפול נמרץ והייתה חולה מאוד במשך זמן רב", הוא משתף. "יש לה לקות שמיעה והיא מתקשה מאוד בעיבוד ורבלי ובדיבור. היא יכולה להבין מה אנחנו אומרים, אבל לוקח לה זמן רב לענות… למדתי שלא להציע לה אפשרויות. כולם עושים את זה, הם מתחילים לנחש מה היא עומדת להגיד. אם היא מגמגמת או נראית לא מרוצה, הם שואלים, 'את רעבה?' את עייפה? את עצבנית? רוצה לצאת החוצה? את כועסת? מתרגשת?' הם מתחילים להציע דברים וזה כמעט משתק את היכולת של האדם לדבר. אז יש בחיים שלי את האדם הזה שדורש סוג לא רגיל של האזנה ושהפך אותי למישהו שמסוגל להמתין זמן רב בזמן שמישהו אחר מנסה לגבש את המחשבות שלו".
השיעור הזה בפיתוח סבלנות מלאת אהבה שירת היטב את Wilson באולפן. "זה עוזר, כי אני לא מרגיש בצורך לזרז את התהליך ואני לא מרגיש חוסר נוחות אם אנחנו לא מגיעים לשום מקום", הוא מוסיף. "או אם האדם פשוט משתהה למשך זמן ממושך ומנסה לגבש את מחשבותיו. אני פשוט מחכה. אני חושב שזה מה ששינה אותי כיישות שמשתפת פעולה".
